לא מיישמים המלצות בחינוך : "מפקירים ילדים"

לא מיישמים המלצות בחינוך: "מפקירים הילדים"

אנשי חינוך מתריעים על אי יישום המלצות ועדת טרכטנברג. חברה בוועדה: "במדינה שלנו תמיד מתעוררים ברגע שקורה אסון, אבל האמת היא שבנושא הגיל הרך האסון הוא שקט ומתקיים מדי יום במאות מסגרות לילדים הפועלות בישראל" תומר ולמר ידיעות האחרונות 13-12-2011

פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, הציג לפני כשלושה חודשים את המלצותיו, שכללו בין היתר כמה נושאים בתחום החינוך. אבל היישום של אותן המלצות, להן ממתינים ההורים וגם הילדים, לא נראה באופק. מומחים טוענים: "מדובר בהפקרה של הילדים, המסכנת את התפתחותם הפיזית והפדגוגית".

  דו"ח טרכטנברג יצר בקרב רבים תחושה שלראשונה בישראל הממשלה נחושה לעשות מהפכה אמיתית בחינוך הגיל הרך. בין היתר הוועדה המליצה להעביר את האחריות על תחום הטיפול בגיל הרך ממשרד התמ"ת למשרד החינוך, להאיץ את תהליך חקיקת חוק הפיקוח על מעונות היום ומתן שתי נקודות זיכוי לגבר – עבור כל ילד עד גיל 3. כמו כן, הומלץ להביא ליישום מלא של חוק חינוך חינם לגילאי 4-5 עד 2016.

 "אני מטבעי אופטימית, אבל האופטימיות שלי מתחילה להצטמצם", אמרה חברת ועדת טרכטנברג, פרופ' פנינה קליין, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן. "אני מרגישה שתהיה כאן החמצה גורלית, שכן כל יום שעובר מבלי שקיים פיקוח אפקטיבי על הפעוטונים (גילאי 0-3) נגרם לילדים נזק חמור גם בהיבט הבטיחותי וגם מבחינה פדגוגית".

 לדבריה של פרופ' קליין, המחקרים מראים כי רק אחד מכל עשרה פעוטונים בישראל עומד בסטנדרטים בסיסיים של איכות. "המשמעות של היעדר הפיקוח היא הפקרה של הילדים. במדינה שלנו תמיד מתעוררים ברגע שקורה אסון, אבל האמת היא שבנושא הגיל הרך האסון הוא שקט ומתקיים מדי יום במאות מסגרות לילדים הפועלות בישראל. המחקרים מהשנים האחרונות מראים כי התהליכים החינוכיים בגיל הרך הם חשובים ביותר להתפתחותו של הילד. במקום לטפל בנושא, המדינה מעדיפה להעלים עין ולהזניח את הילדים".

 "החלום מתנפץ"

ראש המסלול לגיל הרך במכללה האקדמית "דוד ילין", ד"ר יעל דיין, הוסיפה: "ועדת טרכטנברג דיברה על החשיבות של הרצף החינוכי והעברת הטיפול בגיל הרך ממשרד התמ"ת לידיו של משרד החינוך, אך לצערי החלום הזה מתנפץ בגלל תירוצים לא רלוונטיים וזה מצער מאוד. ההמלצות של טרכטנברג ניסו לעשות סוף לתופעה המזעזעת, שבה ילדים בישראל גדלים ללא בקרה וללא סטנדרטים ברורים, בנושאים של הדרכה והכשרה. זה עצוב שבישראל צריך רישיון של משרד הבריאות כדי לפתוח קיוסק, אבל לא צריך שום רישיון כדי לפתוח מעון לילדים".

 ראש החוג לגיל הרך בקמפוס האקדמי אחווה, ד"ר בילהה פריינטה, אמרה: "קיימת אנומליה, שבה המכללות להוראה מכשירות

לתואר ראשון גננות לגילאי 0-3, מתוך הכרה בחשיבות הנושא וההכרח לשדרג את איכות הגננות בפעוטונים. אך בפועל, המדינה במקום לדרוש מקצועיות מתירה לגננות לעבוד ולהפעיל מעונות ללא כל הכשרה בסיסית בנושא. במציאות הזו אין סיבה אמיתית שהגננות יפנו לקבלת הכשרה מקצועית והסכנה לילדים גדולה".

 ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "משרד החינוך הקים ועדה בראשות מנכ"לית המשרד, שפועלת ליישום מלא של המלצות טרכטנברג כפי שהופיעו בדו"ח". ממשרד התמ"ת טרם נמסרה תגובה.

 ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "שר התמ"ת סבור שיש לחוקק חוק חינוך חינם לגיל הרך מגיל 3 חודשים, ואם יחוקק החוק הזה, יעבור הדגש מעולם העבודה להיבט החינוכי וחוק זה ייושם במשרד החינוך. עם זאת, כידוע, עוד אין החלטה כזו.

 "דו"ח טרכטנברג עוסק בהרחבת ההיצע של המעונות לשיפור הבטיחות והרחבת התמיכה להורים העובדים ובפיקוח חינוכי על מעונות היום. זוהי מדיניות הממשלה, והיא תבוצע הן אם המעונות יהיו בפיקוח התמ"ת והן אם יהיו במשרד החינוך".

הפוסט הזה פורסם בתאריך עדכונים. קישור קבוע.